מעצר, גם לפרק זמן קצר, הוא חוויה קשה מאוד, ובפרט למי שלא "זכה" לכך עדיין. למעשה שלילת החירות של אדם, שמוגדר כ"חשוד" בלבד, וגם אם הוא כבר "נאשם" אבל עדיין לא אשם, היא עונש חמור. גם התנאים המחפירים ברוב בתי המעצר תורמים לקושי הנפשי והפיזי, ולכן חשוב לעשות הכל כדי להימנע מכך – ובפרט להיעזר בשירות של עו"ד בעל ניסיון בייצוג חשודים בהליכי מעצר.
באילו מקרים מבקשת המשטרה לעצור אדם?
כשאדם חשוד בביצוע עבירה, המשטרה עשויה לבקש מעצר לפרק זמן מסוים בגין 3 סיבות אפשריות:
א. סכנה לציבור – כשישנו חשש ממשי כי החשוד יפגע באדם מסוים, בציבור באופן כללי או בביטחון המדינה.
ב. צורך לבצע מהלכי חקירה – שלא ניתן לקיימם אם החשוד אינו עצור. לשם כך נדרשים נימוקים מיוחדים מצד המשטרה.
ג. חשש להימלטות של החשוד – וגם חשש לשיבוש של תהליך החקירה, למשל באמצעות העלמת ראיות, השפעה אסורה על עדים, ועוד.
המשטרה רשאית לבקש מעצר של עד 15 ימים בטרם הגשת כתב אישום, ולאחר מכן הארכה לפרק זמן דומה. לאחר שמוגש כתב אישום ניתן גם לעצור אדם עד לתום ההליכים. על-פי מחקרים רבים, מספר המעצרים נמצא במגמת עלייה מובהקת, ולכן גם הביקוש לשירותיו של עורך דין מעצרים מנוסה.
איך עורך דין מומחה להליכי מעצר מסייע ללקוחותיו?
דרך אחת שבה עורך דין שתחום המומחיות שלו הוא ייצוג בהליכי מעצר מסייע ללקוחותיו היא הטלת ספק בצורך בשלילת חירותו של האדם. בפרט עשוי בית המשפט להשתכנע אם מוצגים בפניו כשלים בחקירה (כשלים שמן הסתם הנחקר עצמו לא יהיה מודע אליהם, אבל עורך דין מיומן כן).
דרך פעולה אפשרית נוספת היא הצעת חלופה למעצר – למשל מעצר בית, הפקדת ערבות כספית או התחייבות להימנע מכל קשר עם גורמים המעורבים בחקירה (מתלוננים, עדים וכו').
סיבה נוספת לכדאיות הפנייה לעורך דין פלילי עם בקיאות בתחום הספציפי של מעצרים היא היכולת של איש מקצוע זה להציג בפני בית המשפט נסיבות אישיות שיובילו להתחשבות בחשוד וימנעו מעצר. במשרד עוה"ד מנשה-רון כבר סייעו לחשודים להשתחרר ממעצרים לא הכרחיים, ומעניקים שירות זה בזמינות מרבית.
