חוק שירות הביטחון קובע את חובת הגיוס על כל אזרח במדינה המגיע לגיל 18. לחובה זו חריגים שונים הקבועים במסגרת החוק – אך ככלל, על כל אחד ואחת חלה החובה בגיל 18 להתייצב בלשכת הגיוס, לתרום מזמנו, ממרצו ומיכולותיו – ולהתגייס לצבא.
עם זאת, לעיתים מתעוררות בעיות במסגרת השירות הצבאי או אפילו עוד בטרם הגיוס אליו – החל ממשתמטי גיוס, נעדרים מן השירות שלא ברשות, עריקים או חיילים המבצעים עבירות משמעתיות או פליליות תוך כדי השירות הצבאי, אשר בסופו של דבר עלולים למצוא את עצמם נדונים בפני בית הדין הצבאי. מקרים כאלו דורשים את ייעוצו, ליוויו וייצוגו של עורך דין צבאי.
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו -1955 הוא החוק המנחה במערכת הצבאית, והא חל על אוכלוסיות שונות, ביניהן: חיילים וקצינים בשירות סדיר, קצינים ונגדים בשירות קבע, אזרחים עובדי צה"ל, מועמדים לשירות ביטחון ועוד.
בין היתר, קובע חוק השיפוט הצבאי כי מי שנעדר מן השירות שלא ברשות או מי שמבצע עבירה של עריקה – מבצע עבירה פלילית, ואם יורשע הוא עלול להישלח לריצוי עונש מאסר בפועל.
גם מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) אשר לא התייצב להליכי צו ראשון או למועד גיוסו, או מלש"ב אשר יצא מגבולות המדינה ולא שב כדי למלא את חובת גיוסו – נכללים בתחולת חוק השיפוט הצבאי, וניתן לנהל נגדם הליכים משפטיים בגין עבירה של היעדר מן השירות, ובמקרים המתאימים, בגין עבירה של עריקה.
במצבים כאלו, מומלץ לקבל ייעוץ וליווי משפטי מגורם מקצועי אשר בקיא ברזי המשפט הצבאי, ולפנות למשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
הליכי חקירה בצבא
הליכי החקירה והמשפט בצבא הינם הליכים אוטונומיים, עצמאיים, הנפרדים ממערכות האכיפה הפלילית המצויות באזרחות.
הגוף החוקר בצה"ל הינה המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) – היא המקבילה למשטרת ישראל, ויש לה סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסה עצמאיות ברוב המקרים.
עם הגשת תלונה כנגד חייל, בדרך כלל תפתח המשטרה הצבאית החוקרת בחקירה, והחייל יזומן לגביית אמרה במסגרת חקירת משטרה צבאית. מטרת החקירה במשטרה הצבאית הינה לבחון את החשד הנטען, לאסוף ראיות, לגבות עדותם של עדים רלוונטיים, לערוך פעולות חקירה שונות שנועדו לצורך חקר האמת – כגון עימות או שחזור, לבצע חיפוש ותפיסה של ראיות הרלוונטיות לבדיקת החשדות – ואף לבצע פעולות חקירה סמויות כגון דיבוב או מעקבים.
במסגרת החקירה אף ניתן לבקש את מעצרו של החייל – ולהאריך את המעצר על ידי שופט בבית הדין הצבאי מפעם לפעם.
זומנתם לחקירה במצ"ח בחשד לשימוש בסם מסוכן או בחשד לביצוע עבירת נשק? ברחתם מהיחידה ונעדרתם מהשירות לתקופת זמן ממושכת? נעצרתם וצפוי להתקיים בעניינכם דיון מעצר בבית הדין הצבאי? על מנת לקבל ליווי, ייעוץ וייצוג מקצועי עליכם להסתייע בעורך דין צבאי.
עם תום חקירת מצ"ח – ממצאיה יועברו לבחינת הפרקליטות הצבאית, אשר תבחן את תיק החקירה, ותחליט אחת מארבע אופציות: לסגור את תיק החקירה, לשלוח את תיק החקירה להשלמת חקירה, להעביר את הטיפול בתיק לדין משמעתי ביחידה או להגיש כתב אישום שינוהל בבית הדין הצבאי.
השאלה אם תיק שבו סבורה הפרקליטות כי יש די ראיות – יופנה להליך משמעתי ביחידה או לבית דין צבאי תושפע בעיקר מחומרת העבירה המיוחסת לחשוד. במקרים בהם העבירה נחשבת קלה יותר וכזו שאינה מצדיקה התערבות של בית דין צבאי – יועבר הטיפול להליך של דין משמעתי, המנוהל על ידי קציני שיפוט מתוך היחידה, אשר בסמכותם להטיל עונשים על חיילים המורשעים בביצוע עבירות משמעת.
במקרים חמורים יותר, יוגש כתב אישום, והתיק יבחן על ידי שופטי בית דין צבאי. הרשעה בכתב אישום בהליך פלילי בפני בית הדין הצבאי עלולה להוביל להטלת עונשי מאסר ממושכים לצד תיוג ברישום פלילי (מופחת או מלא) – השלכות שיש בהן להשפיע גם הרבה אחרי תום השירות הצבאי. לכן, מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך צבאי מקצועי ומנוסה.
לסייע ללקוח – תוך הכרת המערכת הצבאית, הדין, הפסיקה וההלכות בצבא
מובאים למשפט צבאי מול ערכאות השיפוט הצבאיות? זקוקים לייעוץ או הכנה לקראת החקירה של המשטרה הצבאית? משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר יעניק לכם סיוע משפטי מול הגורמים הצבאיים השונים: בין אם אתם משרתים בשירות סדיר או קבע, וילווה אתכם שלב אחר שלב.
