בניגוד למה שנהוג לחשוב, חקירת יכולת לא חייבת להיות מורכבת או מסובכת יותר מדי. למעשה, חקירת יכולת היא כלי אלמנטארי ומקובל במערכות דמוקרטיות, ובמיוחד בהליכים הקשורים להוצאה לפועל. כשם שהמדינה ומערכת המשפט מגנה על נושים, אשר קיים כלפיהם חוב, כך זה מקובל לבצע חקירת יכולת, שתפקידה להעריך את המצב הכלכלי של החייבים. חקירת יכולת בדרך כלל באה לידי ביטוי בעיקר במעקב אחר מצב חשבונות הבנק, הנכסים, ההתנהלות הפיננסית וכדומה.
בעת מצב בו אנו עומדים מול חקירת יכולת, רצוי להיעזר בעורך דין אזרחי, אשר מכיר את התחום ויודע לשמור על הזכויות שלנו. החשיבות של עורך דין במצב של חקירת יכולת ובכל מקרה אחר של הליכי הוצאה לפועל יכולה להיות משמעותית ביותר. אזרחים רבים אינם מודעים להגבלות של חקירת יכולת, ועושים הרבה טעויות אשר נובעות מלחץ. טעויות, אשר יכולות להיפתר בקלות, במידה ונעזרים באיש מקצוע שזהו תפקידו. רבים אינם יודעים כי בית המשפט יכול להטיל חקירת יכולת ביוזמת הנושה והן ביוזמת החייב, על מנת לגבש מסקנה לגבי הליכה ההוצאה לפועל המתבקשים.
מה המטרה של חקירת יכולת?
בסופו של דבר, המטרה של חקירת יכולת היא לברר באופן רשמי את יכולת האזרח לשלם חובות או לעמוד בתשלומים העומדים לזכותו. חקירת יכולת נעשית במידה והחייב אינו משלם את התשלומים המוטלים עליו במסגרת הליכי הוצאה לפועל מולם הוא עמד. ההתייצבות להליכי חקירת יכולת חייבת להיות תוך מקסימום 21 יום מהרגע בו הוא קיבל את האזהרה.
בנוסף, החייב יכול להגיש בקשה להסדר תשלומים, ואז אין הוא חייב להתייצב בבית המשפט עבור חקירת יכולת. כך או כך, חייב שלא מתייצב בזמן ובמקום המוגדרים לו עבור חקירת יכולת ולא יכול להמציא אישורים שאין הדבר תלוי בו, יימצא על ידי בית המשפט כבעל אמצעים לשלם את חובו, והזוכה אף רשאי לבקש צו הבאה שלו על ידי המשטרה. בכל מקרה, עוד לפני חקירת יכולת החייב ממלא שאלון על אמצעיו ויכולתו הכלכלית, וחותם על טופס של ויתור סודיות. החקירה עצמה מתבצעת בדרך כלל על ידי ראש ההוצאה לפועל עצמו, אך במקרים מסוימים זה יכול להשתנות. כדאי לזכור שגם אופן הגשת התצהיר עבור חקירת יכולת משתנה בהתאם למצב בו דנים, ולכן כדאי שעורך דין ילווה את התהליך מתחילתו ועד סופו – אז רשאי החייב לשנות גם את אופן פריסת התשלומים.
